מתי לאחרונה שתיתם קפה בחברת פילים?
תאילנד ידועה לשימצה בכל מה שקשור לאטרקציות תיירותיות עם בעלי חיים. החל מטיגריסים מסוממים, נחשים ותנינים “מאולפים” וכלה ברכיבה על פילים. האטרקציות הללו אולי מצטלמות יפה אך בפועל בעלי החיים עוברים התעללות, חיים בתת תנאים, כבולים, מוכים, ומסוממים באופן יום יומי.
כבר לפני התפרצות הקורונה בעולם החל גל מחאה והממשל אף פעל במקצת לסגור אתרים שבהם תועדו התעללויות קשות, אך בעיקר עקב תיעודים שבוצעו על ידי תיירים והופצו ברשתות החברתיות, לכן החלו לקום שמורות שנוהלו על ידי ארגונים פרטיים בתמיכה מינימלית של הממשל וכמובן תרומות.
אך ברגע שהתיירות נעצרה קליל, תזרים המזומנים של בעלי הארטקציות לא אפשר להם להחזיק את בעלי החיים והשמורות שקלטו אותם נאלצו להתמודד עם האתגר החדש של ריבוי בעלי חיים וירידה בתמיכה הכלכלית.
אם כך הדבר למה לא לשחרר אותם שיחיו בג’ונגל חיי חופש?
המציאות הרבה יותר מורכבת, החוק התאילנדי אוסר לשחרר פיל לטבע, הסיבה לכך כי שיחרור של כ3000 פילים שעבדו בענף התיירות, ייצור יריבות בין הפילים, מחסור באוכל זמין וחוסר יכולת של פילים “מבוייתים” להשיג את האוכל לבד.
אם כך, חזרה לשמורות ולאתגרים הניצבים בפניהם.
בשמורה אותה ביקרנו, פתחו בית קפה בגינה, ממש בכניסה למרחב הגדול שם הפילים יכולים לנוע באופן חופשי, זה הבית שלהם, אנחנו רק אורחים, וכאורחים אנו חייבים להתנהל לפי חוקי המקום, קרי לא להפריע לפילים.
בסך הכל חיים במקום 18 פילים אך לא פוגשים את כולם ביחד, כי שוב התנאים של הפילים חשובים יותר. הפילים שנמצאים כאן עבדו במקומות תיירותיים וסבלו מהתעללויות ותנאים קשים.
הרי כדי לגרום לחיית חופש להיכנע , לצייר ציורים עבור התיירים או לעשות מסאג, צריך לאלף אותה. פחד מכאב/רעב זאת הדרך המקובלת לאלף .
פגשנו 3 פילים, סבתא בת 50, עם רגל שנשברה והחלימה באופן לא נכון ,אמא ובנה פילפילון תינוק בן שנה, מאד שובב וסקרן. לאחר ששתינו קפה ומשקאות קלים, שילמנו על דלי בננות עבור הפילים ויצאנו לסיור בגינה בליווי של עובד המקום.. בכניסה התבקשנו לשטוף את הידיים כדי לשמור על בריאות הפילים, העובד סיפר על הרקע של הפילים שנפגוש וכמו כן מה מותר ואסור לעשות במהלך הסיור.
האמא והתינוק התמקמו להם מתחת לעץ גדול, שטח מגודר ב2 גדרות (לתחום את המבקרים ולא את הפילים). הפילפילון החמוד ממש רצה להגיע אלינו, שובב וסקרן, דילג לו בין מעקות הבמבוק אך עדיין לא יכל לעבור את הגדר השנייה. אז הושיט אלינו את החדק לשלום. האמא הצטרפה אליו , כי היא אמא ותפקידה לשמור עליו מכל רע.
נאמר לנו שמכיוון והפילפילון עוד תינוק שצמוד לאמא , אסור לגעת בו או להאכיל אותו, כי זה יכול להדאיג את האמא, אותה דווקא כן היה אפשר להאכיל אבל בזהירות, שלא תרגיש איום מצידינו.
בשלב מסויים האמא החליטה לגרד את הגב והשתפשפה על העץ. טוב, האמת שחששנו לגורל העץ.
אז חזרנו לסבתא שפגשה אותנו בכניסה. היא דווקא מאוד ידידותית ורגועה, שוב נגשה אלינו , לבדוק אם נשארו בננות בדלי גם עבורה. תוך 5 דקות דלי ענקי של בננות חוסל. המדריך סיפר לנו קצת על עברה, על הרגל ואיפה מותר ללטף ואיפה אסור, כי היא לא אוהבת.
במהלך הסיור למדו הרבה דברים חדשים על פילים. למשל פיל ממוצע צורך 200-300 ק”ג מזון ביום, ככל שהפיל מתבגר מופיעים כתמים בהירים על האוזניים והחדק ומופיעים קרעים בבדלי האוזניים.
לבסוף גילינו שגם לצואה של הפיל יש שימוש ומפעלים ייעודיים מכינים ממנו נייר מעוצב. בסוף הטיול הבנות קיבלו מחזיקי מפתחות בצורת פיל במתנה והבנים ביקשו מחברות מעוצבות , שהכינו מהצואה של הפילים.
אומגות
טיול יום לאיי סורין
טיול פרטי לאגם צ'או לאן
ביקור בחוות הפילים הטיפולית
רפטינג
ביקור בחוות הצבים